!תסרוקות פין אפ - סרטונים מעולים

לפני כמה ימים שלחתי לחברתי האהובה Adi Loya את הסרטון שמסביר לטעמי בצורה הכי ברורה (בין כל הסרטונים שראיתי עד היום) איך עושים את תסרוקת דיטה וון טיז. החלטתי לחלוק אותו כאן איתכם, מקווה שזה ילמד משהו חדש :)
ובכלל, תוכלו למצא הרבה סרטונים מעניינים אצל הבחורה הזו, היא עושה דברים מאוד יפים:

והנה לינק למי שלא מצליח לראות את הוידאו כאן בעמוד:

http://www.youtube.com/watch?v=_8kSr73qwHI&feature=em-subs_digest-vrecs


רק בבקשה, תזכרו, תסרוקת יפה ואיפור יפה מוסיפים הרבה להופעה, אבל בהחלט לא באים במקום. במקום הראשון באה ההופעה, הסיפור, הדמות, ואחרי זה כל הדברים החיצוניים.

תהנו ואשמח לשמוע אם אהבתם!

אמילי קייג'

Exposed by Beth B על בורלסק והסרט

השראות מגיעות כשלא מצפים להן. כך קרה לי הערב כשראיתי את הסרט הנהדר Exposed של Beth B.
הסרט מדבר על סצנת הבורלסק העכשווית של ניו יורק. הסצנה הניאו בורלסקית הבועטת והבולטת של ניו יורק. סצנה בה את לא "צריכה" להיות שומדבר ואת חייבת להיות הכל.

הסרט הדקומנטרי המושלם הזה מספר על גיבורות וגיבורי סצנת הבורלסק הניו יורקית שיש להם כל כך הרבה מה להגיד והם עולים על הבמה כדי להביע, כדי להתקבל על ידי הקהל מצד אחד, אבל בתנאים שלהם.

Bambi the Mermaid

Bunny Love

Dirty Martini

Julie Atlas Muz

Mat Fraser

Rose Wood

Tigger

World Famous *BOB*

האמנים האלה הם אמנים בקנה מידה בינלאומי. לכל אחד מהם יש כישרון יוצא דופן בתחום אחר, ולראות מופע שלהם על הבמה גורם לך לחוות משהו אחר, לצאת אחרת. 

 אני זוכרת את הפעם הראשונה שראיתי מופע בורלסק חי. זה היה בקוני איילנד, וזה היה מופע בו השתתפו Julie Atlas Muz, Bambi the Mermaid, Mat Frazer ורבים אחרים. המופע נקרא This Or That והוא היה מופע בורלסק קורע מצחוק.

המופע הסתיים, כמו שאתם יכולים לראות, כשבמבי ובאני לאב מרחו את עצמן בשוקולד וליקקו אותו זו מזו.

אני זוכרת שהייתי בהלם מהכאוס שהם עשו על הבמה מצד אחד, ומצד שני מכאב הבטן שהיה לי מרוב שצחקתי. אני גם זוכרת שהתפעלתי עד עמקי נשמתי מהאומץ שהיה להן להעלות את עצמן כך על הבמה, מכמות החשיפה והפתיחות שהן הביאו איתן לבמה.
קינאתי עמוקות באומץ שלהן. אני עדיין מקנאה.

בערב שאחרי הלכנו לראות את מאט פרייז'ר מופיע ב-Slipper Room. גם את בעליו של המקום הזה אפשר לראות בסרט הנפלא Exposed.

גם שם המופעים היו חסרי מעצורים. אני זוכרת שראיתי את Bunny Love והתפעלתי מהאומץ שלה ללכת עד הסוף עם הדמות שלה, את במבי שהופיעה על הבמה עם קטע הלובסטר שלה וכמובן את מנחה הערב האגדי מאט פרייז'ר והסקס-אפיל האינסופי שלו:

את חלק מהאנשים המופיעים בסרט הזה יצא לי להכיר באופן אישי כשהופעתי עם בן זוגי Captain Howdy בקוני איילנד, ניו יורק. למעשה מי שחיבר אותנו לאנשי קוני איילנד היה מאט פרייז'ר בעצמו.

הרגשתי שאני הקטנה במגרש של הגדולים עכשיו, והיתה בי גאווה גדולה כמו גם פחד עצום. פחד עצום שעלה בי גם היום בערב כשישבתי לראות את הסרט הבאמת כל כך נפלא הזה.

הנה אני אחרי ההופעה בקוני איילנד, מאחורי הקלעים ועדיין לא מאמינה שזה קורה (כן הייתי בלונדינית :) )

 

*     *     *

כשהסתיים הסרט הערב אמרתי לחברתי האהובה מיצי שאני מרגישה שאני כל כך סטרילית באמנות שלי לעומת האנשים הענקיים האלה שפשוט נוגסים בכל נושא בו הם עוסקים, לועסים אותו וחותכים אותו לחתיכות קטנות. כמה אומץ.
אני מרגישה שאני עדיין מחפשת את האומץ לצאת מגבולות האסטתיקה, להפסיק לנסות להיות כל כך מושלמת ופשוט להתאבד על זה.

אני מרגישה שאיפשהו בכמה יצירות שלי כמו Oh-My! התעסקתי בתסכול הזה של הרצון להיות מושלמת כל הזמן, ואולי זה הכיוון שאני צריכה ללכת אליו, אבל עם יותר אומץ וביצים. ואולי הסרט הזה ייתן לי את הדחיפה הזו שאני זקוקה לה לצאת ולנגוס.

לכו לראות אותו!!! סרט מצויין!!!
קישור לעמוד הפייסבוק של הסרט
קישור לפרטי ההקרנה של הסרט בארץ  

My New Aerial Hoop Online Classes blog

Hi everybody,

I launched today a new blog that is an aerial hoop online classes.

I would love to hear what you have to say about it, and of course if you have any requests.

So here it is:

Aerial Hoop Classes

Be sure to subscribe!

xxx

Emily

 

העצמה נשית וזה...

ישנה תכנית ממש מעולה שמשודרת ב-yes drama ונקראת שיחת בנות.
בלוגרית מהממת בשם אמנדה דה קדנה מארחת נשים מפורסמות לשיחה שכולה העצמה נשית.
בזמן האחרון כשאני שומעת את המילים "העצמה נשית" זה עושה לי הרגשה של מחזור ובא לי למען האמת להקיא מזה. בכל פעם שאישה לוקחת איזשהו צעד יוצא דופן, קצת אחר, או בכלל מעיזה להיות מייד מדביקים עליה את המדבקה הזו של "העצמה נשית".
ואני שואלת את עצמי למה זה ככה?
ובכן, לאחר מחשבה, אני חושבת שזה פשוט מרגיז אותי שזה מוגדר (שוב) כמשהו נשי. כאילו שיש בעולם העצמה, היא שמורה לגברים חזקים ויש דבר כזה שנקרא "העצמה נשית" שזה בעצם איזושהי אישה חזקה ויוצאת דופן בין נשים, לא בעולם, בין נשים.
אני חושבת שזה מה שמחליא אותי.

אם אחזור ל"שיחת בנות" אחרי שהקשבתי לראיונות עם גווינית' פלטרו שכולם אהבו ל-5 דקות ועכשיו כולם אוהבים לשנוא, כי היא מעיזה ללבוש שמלה בלי תחתונים בגיל 40 (מי ישמע), הבנתי שאני הולכת בקרוב לקרא ספר בשם The year of magical thinking. הבנתי שיש לי עוד הרבה עניינים פתוחים עם מוות, עם דיכאון ואובדן, אבל אחרי שראיתי את הראיון עם ג'יין פונדה, הבנתי שדי. שהגיע הזמן לפעול בשביל עצמי.

הקיצר, למרות שזה נראה כמו שיחה מלוקקת בין נשים, היה שווה לשרוד את הזמן של הפרק.

מה עכשיו?
עכשיו אני מרגישה משועממת, אני בהפוגה מהופעות, וחולמת לבנות משהו באורך של שעה, משהו עם עומק ומשמעות.
הטקסט כולו קיים בתוך הראש שלי, ואני צריכה להוציא אותו לפועל. לנסוע, לבדוק, לעשות מה שצריך, אבל בעיקר, בעיקר וברוח הפוסט הזה, להפסיק לשים רגליים לעצמי.
אני חושבת שאת השבוע הזה אפשר לסכם בכך שגיליתי מי האויב הגדול ביותר שלי - אני. ואני מתכוונת לנצח אותו בגדול.

הנה לינק לתכנית של אמנדה דה קדנה אם בא לכם לצפות:
http://www.theconversation.tv/

נתראה בקרוב.

Girls with Pens

I just love girls with pens in their pockets. Especially in their back pockets.
It makes me think that here is a girl with a lot of thoughts on her mind, and that she's always ready to write something. She need to be ready to write something at all times.
Although she has a bag, and she could put the pen in it, she chose to put the pen in her back pocket.
And this excites me.

Family

These are my parents.
My brother Gil BN (who is a copy of my mother) told me that...
At the day of the wedding (1967) they took brand new.... TAXI to go to the wedding, and as they came out of the cab, my mother, who was so excited, opened the door and another car crashed into the door and "took" it with her! :)
So this is how everything started...

I miss my mother every day for the last 24 years.
My husband has the same birthday as my mother.
What a world...

Bizarre times

I have to write this to let you understand a bit what we are going through these days.

I went yesterday to a wool shop to by some wool, as it's almost winter here, and I started knitting presents for my sweethearts.

As I was walking to the car a siren started and I ran into a stairwell of some building, I took shelter from the missiles.

I couldn't believe that I'm going through this again. The last time I ran into some building during a siren was in the first golf war, and I promised myself that I will never go through something like this again. Well – guess what – I'm going through this again!

This strange and frightening situation of coming into some strangers' stairwell, some people from the street ran with me to this building and the people that live there came outside from their flats to the stairwell. We all talked to each other like we know each other for years. There was an old lady who ran from the street with me and she started to breath heavily in and out, and I know this kind of breathing, it happens to me every siren when I'm alone or with my husband, this is anxiety, so I started talking to her, I made her laugh and after the BOOM I tried to tell her that it was the sound of shooting down and not a hit, and for some reason she believed me, like I was some kind of a military expert. I think she needed to believe me. I put my arm on her shoulder and told her that everything's fine and she smiled. We waited a few more minutes and then everybody got back to the street, the people from the flats got back to their flats and it was like we never met before. We got back to be strangers.

This is now our everyday life.