חזרה מעכו, מה עכשיו?

אז, חזרנו מפסטיבל עכו!

הפסטיבל היה הצלחה גדולה וכך גם היו ההופעות שלי.

הייתי מלאת חששות לעמוד על במה כזו גדולה ומכובדת בפסטיבל כל כך ידוע לבדי, אבל כל העת ידעתי שיחד איתי עומדים שם האנשים הגאונים שאיתם עבדתי על המופע הזה - ענת כ"ץ הגאונה ורועי מעיין הנפלא. ידעתי גם שאיתי עומדים שם שי-לי כהן המאפרת המופלאה שבנתה את הדמות בעזרת האיפור הגאוני שלה וכמובן הקפטן ששומר עלי ודואג לי תמיד.

הצילומים המעטים שראיתי מההופעה (יש עוד הרבה מהם בדרך שצילם דויד כהן המצויין ושאותם אפרסם בהמשך) גרמו לי להרגיש שהתקדמתי צעד או שניים בקריירת האמנות שלי, וזה מסב לי גאווה ואושר.

כמה גאווה לעמוד על שם על הבמה בעכו, כמה התקדמתי מלהיות אמנית בורלסק שמתקשרת למועדונים ומבקשת להופיע ומקבלת שאלות כמו "אז עד כמה את מתפשטת?" או אמירות כמו "אנחנו לא מעוניינים בחשפנית". והנה זה קורה, אני על הבמה באמא של המיינסטרים! עושה בורלסק בפסטיבל עכו ועפה על החישוק שלי :)

אושר צרוף!

אז מה עכשיו? הגלגלים מתחילים להסתובב... יש לי כבר כמה רעיונות וכמה פסטיבלים שאני רוצה להגיש להם הצעות, אבל הכי חשוב, בקרוב המופע של Halloween ב-27/10, אז מתחילה לעבוד על זה ממש החל מיום ראשון. 
קצת מנוחה וחזרה לקרב :)

Oh-My! act 1

Oh-My! Act 2

Back to life and than some - a post from 2 weeks ago

So, it seems that I have more to say than one line on facebook, so i decided to try my luck here to share some of my thoughts, experience and whatever comes along.

It's been a while since I've practiced my hoop, as i broke my arm about a month and a half ago.

It has been very hard for me not to practice, and, like every adrenalin junkie (which i didn't know I am), I got really depressed and thought I had lost my mojo.

Getting back is really hard work, but what can I say, I got my wings back, and it is the best thing ever.

There is something special in going up that hill again and fighting to get it all back. It's not only the flexibility and the strength, it's also learning to trust my body again, as it got broken once, not so long ago.

So for now, I am working to get stronger again. And, finding new moves for when i am not in my prime.

here's one: