על עבודה עצמית, חפירות ויציאה ראשונה כעצמי לבמה

מעולם לא עליתי בתור עצמי לבמה. תמיד הייתי דמות כלשהי.
אם זו דמות בורלסקית נוצצת עם סיפור ומוטיב, או אם זו דמות רומנטית על חישוק, תמיד עליתי על הבמה כמישהי אחרת שהיא לא אני.

הפעם, להופעה בפסטיבל הקרקס הבינלאומי במודיעין החלטתי לספר את הסיפור שלי. הסיפור על כמה קשה היה לי ועדיין לעלות על הבמה, להביא את עצמי לשם, להאמין בעצמי, להתעלם ממה שאחרים אמרו ואומרים לי, כל הקולות הקטנים שחוסמים אותי תמיד מלהצליח, מללכת הלאה ולהגשים. הקולות האלה שכל אחד ואחד מכם מכיר אותם. אלה שאומרים לך עזבי, את לא טובה מספיק, למה שיקחו אותך? מה יש לך לספר שעוד לא סופר?

צילום: יניב גריידי

 החיבור שלי להופעה הזו היה מיידי ומאוד אינטואיטיבי. את המוסיקה להופעה הזו שמעתי במהלך שיעור אקרובטיקה שהעברתי לפני יותר משנה, ומיד ידעתי שאעשה איתה משהו. משהו בחפירות שלה, ברפטטיביות גרם לי לחשוב על ההתנגדויות שלי.

 צילום: יניב גריידי

היה לי קשה מאוד לעבוד על ההופעה הזו, לראות אותה מבחוץ ועדיין להיות בתוכה, וכך ביקשתי מרינת קידר אברהם המוכשרת שתהיה הבמאית ויועצת אמנותית להופעה הזו, והעבודה שלה היא שהכניסה את הנגיעות המדוייקות שהייתי כה זקוקה להם.

צילום: יניב גריידי

במקור הייתי אמורה להעלות את המופע הזה יחד עם חברתי האהובה מיצי - איתה אני חולקת את המחשבות האלה, אבל מיצי יצאה לטייל בעולם לשמחתה, וכך המופע השתנה מעט והפך למופע יחיד שלי.

והנה מה שיצא מזה:

תגובות הקהל למופע היו טובות מאוד. לשמחתי לא היו אלה מחיאות כפיים בגלל איזשהו שפגט או תרגיל אקרובטי, אלא בסוף ההופעה. היה לי כיף לראות את הקהל תוך כדי ההופעה במבט מרותק, כך שהבנתי שבאמת סיפרתי איזשהו סיפור, ושזה עבר ממני לקהל. היה לי כיף לדבר עם אנשים שניגשו אלי לתאר מה עבר עליהם במהלך ההופעה, לשמוע מה אומרים מהצד, וחברתי הטובה שי-לי אפילו סיפרה לי איך מישהי תארה לילדה שלה איך הבחורה על הבמה עוברת קשיים ונלחמת, ומתגברת עליהם. היא פשוט הביאה מעצמה את מה שהיא ראתה בהופעה הזו.
לשמוע דבר כזה שווה הכל!

היה כיף ומרגש לעלות כעצמי לבמה, ועכשיו אני כבר עובדת על ההופעה הבאה. זה הולך להיות משהו שונה ואחר לגמרי. תתכוננו!


אגב, אם מעניין אתכם לקרא וללמוד על אקרובטיקה אווירית, ואפילו לקחת כמה שיעורי חינם אונליין, אתם מוזמנים לאתר שלי: www.flyandfit.com .


xxx
אמילי

איפור ושיער, אבל מה עם כל השאר?

בזמן האחרון אני מרגישה שקיימת סביבי הרגשה ששיער ואיפור זה הדבר. זה מה שחשוב. אם יש לך שיער ואיפור טובים - ההופעה טובה. אז זהו. שלא.
קיים הבדל גדול בין פין אפ (שעוסק ברובו במראה החיצוני במסווה של אמירה על משהו עמוק יותר) לבין בורלסק ופרפורמנס.
למעשה רק היום יצא לי לדבר עם תלמידה שלי לשעבר, שהולכת והופכת לאמנית בורלסק מקסימה בפני עצמה, ומצאתי את עצמי אומרת לה שלא תוותר על איכות לטובת תסרוקת טובה, או איפור מצויין.
בורלסק טוב הוא תוצאה של סיפור טוב שנבנה, נכתב, סופר, נחקר ויצא לאור בעזרת כישרון טוב לספר סיפור ועוד משהו שאין לו שם בדיוק, והוא מה שחברתי הרקדנית מיצי שין ואני מדברות עליו הרבה - נוכחות בימתית.

אני מרגישה איפשהו שבעולם הבורלסק, ואגב לא רק בישראל, ישנו איזשהו ויתור שלעיתים פרפורמרית עושה לעצמה כשהיא מסתכלת במראה ואומרת לעצמה - יש לי בגדים מעולים, אני אוריד אותם ואהיה כל כך יפה שזה יספיק. זה סוג של razzle dazzle כזה - זה ויתור איום שאמנית עושה לעצמה, זה עובד במהלך 2 השניות הראשונות, ואז הקהל משתעמם.
אני חושבת שמקור הטעות הוא גם במעט זלזול בקהל.

כשהתחלתי להופיע במופעי בורלסק, רקדתי בעיקר עם מניפות נוצות. לא חשבתי לבנות סיפור טוב, וסמכתי על היופי.
נכון, הייתי הראשונה שעלתה על הבמה בארץ עם הנוצות והניחוח הווינטג'י במועדונים ובארים, אבל מהר מאוד השתעממתי מעצמי. הרגשתי שחייב להיות לי איזשהו כישרון מעבר, אחרת במה אני שונה מכל פלקט יפה אחר? לֶמה מוחא הקהל כפיים בעצם? ליופי שלי? ליכולת שלי להתלבש יפה?
הרגשתי שאני מרמה, שאני צריכה להרוויח את מחיאות הכפיים האלה, ולכן אני צריכה איזשהו כישרון, משהו יוצא דופן ואחר. זו היתה הסיבה שלמעשה התחלתי ללמוד אקרובטיקה אווירית, ואגב, מאז, לא הפסקתי ללמוד דברים חדשים, כשהכל למעשה מתנקז לתוך ההופעות.
גם את היכולת שלי לכתוב תסריטים וסיפורים, וגם את הידע שלי עוד מהתואר בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, את הכל רתמתי כדי ליצור הופעה טובה, וזו הסיבה שאני מרגישה היום שאני יכולה לעלות על הבמה ערומה לחלוטין, או עם הבגדים הפשוטים ביותר, ועדיין לתת לקהל הרגשה שהדבר הכי נוצץ עבר מולם כרגע על הבמה, ובעיקר שהסיפור עבר.

אני חייבת הרבה מזה לנתי אורנן, שלימד בסדנאות הבורלסק אותן העברתי את החלק הדרמתי. הוא זה שממנו למדתי המון על איך לעלות לבמה, איך לרדת ממנה, ומה בעצם לעשות כשאני שם כדי ליצור את הדרמה ולהעביר את המסר.

לפני זמן לא רב הייתי נוכחת בהקרנת סרט על עולם הבורלסק בארה"ב ומהקהל עלתה השאלה למה למעשה והאם צריך ללמוד בורלסק.
אני מאמינה שאין סיבה ללמוד בורלסק דווקא, אבל בהחלט יש צורך ללמוד, ללמוד ולא להפסיק ללמוד.
נוכחות בימתית היא משהו שמתפתח מתוך האדם, הוא נבנה על אישיות האדם אבל כדי שיהיה אמיתי ובעל יסודות הוא חייב להיות שם על בסיס ידע נצבר, לכן, כן - אני מאמינה שחייבים ללמוד משהו, להשקיע, לבנות, לאסוף מידע וידע, לעבד את הידע הזה, לחקור אותו ומתוכו להוציא את ההופעה הנכונה, מכיוון שאחרי הכל אנחנו אמנים בעלי אמירה ולא סתם עוד פרצוף יפה.
לגבי הבורלסק, אני מאמינה שכדי לצאת מהמסגרת, אתה צריך קודם כל לדעת מה המסגרת. כדי להיות ניאו קלאסי, כדאי שתדע קודם כל מה הוא הקלאסי לא?

ומה עם השיער והאיפור?
כן, הם ממש יפים :).

Getting ready for Acco festival

So, Acco festival is almost here!
Been working hard getting ready. loads of rehearsals and shopping for some needed stuff.
I realized that my stomach is also really excited, and its making me know that... hmm hmm

I used to hate this fright that comes before the show, but now i'm just excited of whats coming, So here is a photo of some of the things i bought.

Performing in a festival is always very exciting. It's not the same as a show at a bar or a club, because when I perform at a club/bar I'm there only for the few minutes that I'm on the stage. When the show is over so does the magic. But on a festival it goes on for a few days. Not only I usually perform 2-3 times a day, and I stay in character the whole time, and this is fun.

I remember going with Captain Howdy to Spain to perform at a medieval festival and the Captain was acting as a Fakir and I was his assistant.

That's The Captain and me right here at the festival:

Captain Howdy as A Fakir

Me as the Fakir's assistant

Me as the Fakir's assistant

We stayed in character the whole festival, and it was so much fun getting to know my own character for a few days, and now I think that it is a really good drama exercise, to walk around in one of your stage characters for a few days, do the regular stuff and see how it works for the character.

Well, I'm off to to dye my hair. I'll keep you posted.

xxx



P.S.
If you are around Acco next week, here is a link for the show:
http://www.accofestival.co.il/catalog.php?id=418