My New Aerial Hoop Online Classes blog

Hi everybody,

I launched today a new blog that is an aerial hoop online classes.

I would love to hear what you have to say about it, and of course if you have any requests.

So here it is:

Aerial Hoop Classes

Be sure to subscribe!

xxx

Emily

 

העצמה נשית וזה...

ישנה תכנית ממש מעולה שמשודרת ב-yes drama ונקראת שיחת בנות.
בלוגרית מהממת בשם אמנדה דה קדנה מארחת נשים מפורסמות לשיחה שכולה העצמה נשית.
בזמן האחרון כשאני שומעת את המילים "העצמה נשית" זה עושה לי הרגשה של מחזור ובא לי למען האמת להקיא מזה. בכל פעם שאישה לוקחת איזשהו צעד יוצא דופן, קצת אחר, או בכלל מעיזה להיות מייד מדביקים עליה את המדבקה הזו של "העצמה נשית".
ואני שואלת את עצמי למה זה ככה?
ובכן, לאחר מחשבה, אני חושבת שזה פשוט מרגיז אותי שזה מוגדר (שוב) כמשהו נשי. כאילו שיש בעולם העצמה, היא שמורה לגברים חזקים ויש דבר כזה שנקרא "העצמה נשית" שזה בעצם איזושהי אישה חזקה ויוצאת דופן בין נשים, לא בעולם, בין נשים.
אני חושבת שזה מה שמחליא אותי.

אם אחזור ל"שיחת בנות" אחרי שהקשבתי לראיונות עם גווינית' פלטרו שכולם אהבו ל-5 דקות ועכשיו כולם אוהבים לשנוא, כי היא מעיזה ללבוש שמלה בלי תחתונים בגיל 40 (מי ישמע), הבנתי שאני הולכת בקרוב לקרא ספר בשם The year of magical thinking. הבנתי שיש לי עוד הרבה עניינים פתוחים עם מוות, עם דיכאון ואובדן, אבל אחרי שראיתי את הראיון עם ג'יין פונדה, הבנתי שדי. שהגיע הזמן לפעול בשביל עצמי.

הקיצר, למרות שזה נראה כמו שיחה מלוקקת בין נשים, היה שווה לשרוד את הזמן של הפרק.

מה עכשיו?
עכשיו אני מרגישה משועממת, אני בהפוגה מהופעות, וחולמת לבנות משהו באורך של שעה, משהו עם עומק ומשמעות.
הטקסט כולו קיים בתוך הראש שלי, ואני צריכה להוציא אותו לפועל. לנסוע, לבדוק, לעשות מה שצריך, אבל בעיקר, בעיקר וברוח הפוסט הזה, להפסיק לשים רגליים לעצמי.
אני חושבת שאת השבוע הזה אפשר לסכם בכך שגיליתי מי האויב הגדול ביותר שלי - אני. ואני מתכוונת לנצח אותו בגדול.

הנה לינק לתכנית של אמנדה דה קדנה אם בא לכם לצפות:
http://www.theconversation.tv/

נתראה בקרוב.

Girls with Pens

I just love girls with pens in their pockets. Especially in their back pockets.
It makes me think that here is a girl with a lot of thoughts on her mind, and that she's always ready to write something. She need to be ready to write something at all times.
Although she has a bag, and she could put the pen in it, she chose to put the pen in her back pocket.
And this excites me.

Family

These are my parents.
My brother Gil BN (who is a copy of my mother) told me that...
At the day of the wedding (1967) they took brand new.... TAXI to go to the wedding, and as they came out of the cab, my mother, who was so excited, opened the door and another car crashed into the door and "took" it with her! :)
So this is how everything started...

I miss my mother every day for the last 24 years.
My husband has the same birthday as my mother.
What a world...

Bizarre times

I have to write this to let you understand a bit what we are going through these days.

I went yesterday to a wool shop to by some wool, as it's almost winter here, and I started knitting presents for my sweethearts.

As I was walking to the car a siren started and I ran into a stairwell of some building, I took shelter from the missiles.

I couldn't believe that I'm going through this again. The last time I ran into some building during a siren was in the first golf war, and I promised myself that I will never go through something like this again. Well – guess what – I'm going through this again!

This strange and frightening situation of coming into some strangers' stairwell, some people from the street ran with me to this building and the people that live there came outside from their flats to the stairwell. We all talked to each other like we know each other for years. There was an old lady who ran from the street with me and she started to breath heavily in and out, and I know this kind of breathing, it happens to me every siren when I'm alone or with my husband, this is anxiety, so I started talking to her, I made her laugh and after the BOOM I tried to tell her that it was the sound of shooting down and not a hit, and for some reason she believed me, like I was some kind of a military expert. I think she needed to believe me. I put my arm on her shoulder and told her that everything's fine and she smiled. We waited a few more minutes and then everybody got back to the street, the people from the flats got back to their flats and it was like we never met before. We got back to be strangers.

This is now our everyday life.

חזרה מעכו, מה עכשיו?

אז, חזרנו מפסטיבל עכו!

הפסטיבל היה הצלחה גדולה וכך גם היו ההופעות שלי.

הייתי מלאת חששות לעמוד על במה כזו גדולה ומכובדת בפסטיבל כל כך ידוע לבדי, אבל כל העת ידעתי שיחד איתי עומדים שם האנשים הגאונים שאיתם עבדתי על המופע הזה - ענת כ"ץ הגאונה ורועי מעיין הנפלא. ידעתי גם שאיתי עומדים שם שי-לי כהן המאפרת המופלאה שבנתה את הדמות בעזרת האיפור הגאוני שלה וכמובן הקפטן ששומר עלי ודואג לי תמיד.

הצילומים המעטים שראיתי מההופעה (יש עוד הרבה מהם בדרך שצילם דויד כהן המצויין ושאותם אפרסם בהמשך) גרמו לי להרגיש שהתקדמתי צעד או שניים בקריירת האמנות שלי, וזה מסב לי גאווה ואושר.

כמה גאווה לעמוד על שם על הבמה בעכו, כמה התקדמתי מלהיות אמנית בורלסק שמתקשרת למועדונים ומבקשת להופיע ומקבלת שאלות כמו "אז עד כמה את מתפשטת?" או אמירות כמו "אנחנו לא מעוניינים בחשפנית". והנה זה קורה, אני על הבמה באמא של המיינסטרים! עושה בורלסק בפסטיבל עכו ועפה על החישוק שלי :)

אושר צרוף!

אז מה עכשיו? הגלגלים מתחילים להסתובב... יש לי כבר כמה רעיונות וכמה פסטיבלים שאני רוצה להגיש להם הצעות, אבל הכי חשוב, בקרוב המופע של Halloween ב-27/10, אז מתחילה לעבוד על זה ממש החל מיום ראשון. 
קצת מנוחה וחזרה לקרב :)

Oh-My! act 1

Oh-My! Act 2

Back to life and than some - a post from 2 weeks ago

So, it seems that I have more to say than one line on facebook, so i decided to try my luck here to share some of my thoughts, experience and whatever comes along.

It's been a while since I've practiced my hoop, as i broke my arm about a month and a half ago.

It has been very hard for me not to practice, and, like every adrenalin junkie (which i didn't know I am), I got really depressed and thought I had lost my mojo.

Getting back is really hard work, but what can I say, I got my wings back, and it is the best thing ever.

There is something special in going up that hill again and fighting to get it all back. It's not only the flexibility and the strength, it's also learning to trust my body again, as it got broken once, not so long ago.

So for now, I am working to get stronger again. And, finding new moves for when i am not in my prime.

here's one: